תארו לעצמכם אנשים עושים מחול, מחול בחלל ריק, מדברים בגוף והגוף כואב, מכוונים פעם אחת בשביל להבין מה רוצים לומר, מכוונים פעם שנייה בשביל לזקק את האופן בו הגוף מדבר. הכיוון לא נגמר. תארו לעצמכם יהודי מתפלל, מכוון. פעם אחת לאן הוא מכוון ופעם שנייה עם מה הוא מכוון.
פסטיבל בין שמיים לארץ, פסטיבל שמכוון למפגש ראשוני, אמיץ ועדין בין העולם היהודי לעולם המחול העכשווי. פסטיבל שמכוון למפגש אינטימי בין רוח לגוף, בין אור ללבוש, בין צורה לתוכן.
