עבודות

לב בשר
וְנָתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם
וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר׃
בהיותנו יצורים חיים לא משנה כמה אנחנו נרצה דבר מסוים, ונבחר לעשות הכל או לחילופין לעצור הכל בכדי להגיע לרצון שלנו, עדיין יש בנו עין אחת שזולגת אל עבר תשוקה אחרת, אל מטרה אחרת, אל הדבר האסור,
שתמיד תפרק לנו את הלב לחדרים מנוגדים.

מַמֶּש
כשהתנאים והחוקים משתנים, וכבר לא בטוחים לאן רצינו להגיע מלכתחילה, ואיך?
איפה אנחנו? ומה אנחנו עושים? עכשיו? עכשיו ממש? בטעות או במקרה? נזרום או שיש תכנית?
איך עוברים הלאה? בוודאות? בטוח במאה אחוז?
כן, ב….בט… בטח.…
ללא צל של ספק.

מחוקים
חנן אננדו שהיה חנן מרציאנו שהיה חנן מרסיאנו, סבותיו הגרו ממרוקו לחיפה.
רונן יצחקי שהיה רונן עמרמי, סבותיו הגרו מפרס ותימן לירושלים.
נזכרים במה שכמעט נמחק ואבד לנצח.
חלק מזה אנחנו עדיין זוכרים, חלק אחר משחזרים, חלק ממציאים וחלק פשוט מדמיינים.

בלי נדר
"תנשום!" אני אומר לו: "תנשום אחי, זה כולה חתונה." וזה כולה בדידות. וזה כולה מחול סוער של פחד, התשה ואולי לעולם לא. או יותר גרוע – לנצח.
כולה, מקסימום תתגרשו, מקסימום לבד. כולה מקסימום.

רטט
מופע מחול אינטימי בהשראת הסיפור ממסכת חגיגה על הארבעה שנכנסו לפרדס (פשט, רמז ,דרש, סוד).
ארבעת רקדני אנסמבל כעת יחד עם הקהל נכנסים לפרדס. אין לדעת איך יצאו..

גיבורים
אנסמבל כעת מביא לבמה שאלות של זהות על הגוף האנושי, הישראלי, היהודי, הגברי.
הגוף שעבר שינויים עצומים במאה השנים האחרונות. האם הגוף היהודי הגברי מתעטר בתורתו או שאולי כבר בשריריו ובמדיו?
אנסמבל כעת מציע אפשרות שלישית, את הפיוז'ן שיוצר מורכבות ישראלית.

חד"פ
אנחנו נמצאים בין שמיים לארץ, בין ת''א לירושלים, בין עולם חסידי עתיק יומין לעולם של תרבות עכשווית. אנחנו נהנים מהיותנו תווך שבין הקצוות וגם מודים על קיום הקצוות כמות שהם. מוחאים כפיים עם יד ימין ויד שמאל.

עפר
בעבודה "עָפָר" מעז רונן יצחקי, בחיל ורעדה, להיכנס לעולם של "המוות הלבן" (1981) – מעבודותיה הראשונות של רות זיו אייל, עבודה המהווה את הקוד הגנטי לפועלה של רות לאורך השנים ותמצית של שפת התנועה הייחודית לה. יחד עם שותפיו האמיצים לדרך- אנסמבל כעת, קבוצת מחול עכשווי של גברים דתיים הפועלת במסגרת "בין שמים לארץ", מנסה רונן לחבר בין זמנים ומקומות וליצור צירופים חדשים.

מארש לקבצנים
מתוך עולמם של הקבצנים נשלחת יד פשוטה, הפולשת לתוך הוויתנו. קיומנו הסולידי מטלטל. מעבר לגבול המהוגן ובעקבות הקבצנים של ר' נחמן מברסלב

כביש מספר 1
בין חילון לקדושה, בין אקסטזה חילונית של מועדון ריקודים, לזו הדתית, כפי שבאה לידי ביטוי בגוף המתפלל, ביראה, חיל ורעדה.

ועד הבית
שישה גברים נעים סביב שולחן. לעיתים כאיכרים שיכורים סביב שולחן האוכל, ולעיתים כחסידים סביב שולחן בית המדרש - מתחת ומעל לשולחן, במציאות עתיקה ובמציאות עכשווית. התוועדות בתנועה.